תאונת דרכים ללא ביטוח חובה

פיצויים בתאונת דרכים לנהג ללא ביטוח חובה:

ובמלים אחרות: האם התובע שהיה מעורב בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד אך נהג ביודעין ללא ביטוח חובה לרכבו ואינו זכאי לתבוע פיצויים עפ"י חוק הפלת"ד זכאי "לעקוף" את שלילת זכאותו ולתבוע עפ"י פק' הנזיקין או שמא דין תביעתו עפ"י פק' הנזיקין להידחות על הסף?

הניתוח המשפטי:

חוק הפיצויים הינו, ביסודו, חוק סוציאלי, ועקרון האחריות המוחלטת הקבוע בו נועד להגשים מספר מטרות, עליהן עמדו בתי המשפט לאורך השנים בפסיקתם. ראשית, נועד החוק לייעל ולקצר את הליכי המשפט בתיקי תאונות דרכים - הליכים שקודם לכן היו ממושכים ומסורבלים - ובכך להקל על הנפגעים בקבלת הפיצוי. כמו כן, נועד החוק להקל מן העומס הרב שהוטל על בתי המשפט, כתוצאה ממתכונת ההליכים הקודמת, אשר היתה כרוכה בבירור שאלת האשם, על כל הקשיים הנובעים מכך. ואחרונה, אך לא מבחינת חשיבותה, היא המטרה לפיה יובטח פיצוי לכל אדם הנפגע בתאונת דרכים, בלא קשר לשאלת אשמם של אחרים או אשמו שלו, תוך פיזור הנזק והטלתו על כלל המשתמשים ברכב, באמצעות מנגנון ביטוח חובה .

לקבלת סיוע או מידע נוסף ללא התחייבות ליחצו : יעוץ משפטי

לצורך הגשמת מטרות אלה, העומדות ביסוד חוק הפיצויים, נקבע, בין היתר, עקרון ייחוד העילה שבסעיף 8(א) לחוק, וזו לשונו:

מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון.

על-פי עקרון זה, מקום שבו קמה לנפגע עילת תביעה על-פי חוק הפיצויים, נשללת ממנו עילת התביעה בשל נזק גוף, על-פי דיני הנזיקין הכלליים, וכדברי א' ריבלין בספרו תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה חדשה מעודכנת, תש"ס): "החוק אינו בא להוסיף על ההסדר הכללי או להשלימו, כי אם להמירו בהסדר שונה, כל אימת שהנזק נובע מפגיעת גוף בתאונת דרכים" (שם, בעמ' 36). בלעדיות זו, המוקנית לעילה על-פי חוק הפיצויים, מייעלת את ההליך ומאפשרת לנפגע למצות את מלוא זכויותיו, בגין מכלול הנזקים שנגרמו לו, במסגרת התביעה לפי חוק הפיצויים.

עמד על כך השופט אור בפרשת חוסיין הנ"ל, באמרו:

המחוקק ביקש ליצור מנגנון, אשר לא יהיה חשוף לקשיים הכרוכים בשיטת האשם". הוא ביקש ליצור מנגנון מהיר ויעיל לבירורן של תביעות אלה.  הוא ביקש לייעל ולפשט  את הדיון בהן על ידי ייתור הדיון בשאלת האחריות.

הוראת ייחוד העילה שבחוק הפיצויים נועדה להגשים תכלית זו. תכלית זו תומכת בפירוש המילולי של סעיף 8(א) לחוק הפיצויים. היא מלמדת, כי המחוקק לא ביקש אך להציב מחסום דיוני בפני הנפגע. היא מצביעה על כך שהמחוקק ביקש ליצור מעין מערכת סגורה, בה לא יהיה על בתי המשפט להידרש לסבך הסוגיות והשאלות המתעוררות בשיטת האשם. זהו תפקידה של הוראת ייחוד העילה.

אשר למרחב ההתפרשות של עקרון ייחוד העילה, הקבוע בסעיף 8(א) לחוק הפיצויים, נפסק בפרשת חוסיין הנ"ל, כי לנוכח לשון הסעיף ולנוכח התכלית שאותה נועד עיקרון ייחוד העילה להגשים, יש לפרשו כקובע "שלילה מוחלטת של עילה בנזיקין מהנפגע, ביחס לכל נזק אשר לגביו קמה לו עילת תביעה על פי החוק... לנפגע בתאונת דרכים עומדת בעיקרון עילה מכוח חוק הפיצויים גם בגין החמרת נזק שאירעה עקב רשלנות רפואית או טיפול רפואי רשלני משמע, באנלוגיה לטיפול רשלני מקצועי, גם עילה מכוח דיני הרשלנות והנזיקין הכלליים.

שלילת עילת התביעה על-פי דיני הנזיקין הכלליים, מכוח עקרון ייחוד העילה שבסעיף 8(א) לחוק הפיצויים, כרוכה ושלובה בכך שהנפגע מוצא את תיקונו במסגרת עילת התביעה על-פי חוק הפיצויים. למעשה, פועלו של עקרון ייחוד העילה הוא בכך שנטל הפיצוי מוסט מן המזיק על-פי דיני הנזיקין הכלליים, אל המבטח של השימוש ברכב, על-מנת להגשים את המטרות ואת התכליות שביסוד חוק הפיצויים. באופן ציורי ניתן להדגים את התהליך כתהליך של כלים שלובים. עילת התביעה על-פי דיני הנזיקין הכלליים מתרוקנת מכלי אחד, אך היא עוברת אל הכלי השלוב בו - הוא עילת התביעה על-פי חוק הפיצויים - וממלאה אותו.

מכאן עולה, כי שלילת העילה על-פי דיני הנזיקין הכלליים, מתוקף עקרון ייחוד העילה, מותנית בדבר קיומה של עילת תביעה, העומדת לנפגע על-פי חוק הפיצויים, עילה אשר מכוחה יש ביכולתו לתבוע ולקבל פיצויים בגין מכלול הנזקים שנגרמו לו. לעומת זה, כאשר העילה על-פי חוק הפיצויים אינה עומדת עוד לנפגע,  כי אז אין הצדקה לשלול ממנו את עילת התביעה על-פי דיני הנזיקין הכלליים.

גישה זו מתיישבת היטב עם עקרון יסוד בתורת הנזיקין לפיו, מקום שנגרם לאדם נזק בעוולה, קמה לו זכות לפיצוי שייטיב את נזקו (דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית (ג' טדסקי עורך, י' אנגלרד, א' ברק, מ' חשין, מהדורה שניה, תשל"ז) 25). יש המוצאים עיגון לזכות זו בשיקולים של צדק ומוסר או בשיקולים של פיזור והרתעה יעילה (ראו י' גלעד, "על גבולות ההרתעה היעילה בדיני הנזיקין" משפטים כב 424 (תשנ"ג), וכן ראו ע"א 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' שוורץ, פ"ד ל(3)  785. יש המעגנים אותה בתפיסה של צדק מתקן, או צדק מחלק.

כך או כך, דיני הנזיקין והתכליות השונות אשר דינים אלה שואפים להגשים, מחייבים את המסקנה כי, בדרך כלל, אין למנוע מן הניזוק את האפשרות להיפרע בגין נזק, מקום שקמה לו עילה לתובעו, אלא אם כן מתקיימים שיקולים מיוחדים המצדיקים זאת.

קטעים מפסק דינו של השופט שמעון שר בפרשת תמם ישגב נ' סהר חברה לביטוח.

לקבלת סיוע או מידע נוסף ללא התחייבות ליחצו : יעוץ משפטי