תאונה בדרך לעבודה - האם תאונת דרכים או תאונת עבודה?

תאונה בדרך לעבודה - האם תאונת דרכים או תאונת עבודה?

סעיף 80 (1) לחוק הבטוח הלאומי קובע:

רואים תאונה כתאונת עבודה אם:

ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממענו או ממקום שבו הוא לן, אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחר למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".

תאונה בדרך לעבודה היא הרחבה של הקריטריונים של תאונה בעבודה. יש לפרשה על פי תכליתה. סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקת תאונה עבודה. קרי כי החזקה מרחיבה את מושג התאונה בעבודה. לא מדובר בתאונה שארעה תוך כדי ועקב העבודה אלא תוך כדי המצאות בדרך לעבודה ועקב סיכוני דרך בו". עב"ל 1018/04 ברוורמן נ' המל"ל (לא פורסם).

לקבלת סיוע משפטי או מידע נוסף: יעוץ משפטי

הוראות החוק הרלוונטיות:

סע' 80(1) לחוק קובע: -

"80. חזקת תאונת עבודה

רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;"

"81. הפסקה וסטיה

(א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (5) (4) ,(1) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו...

מקרים לדוגמא נוספים של תאונות עבודה:

(ב) בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:

(1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע במקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;

(2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא  נוהג להתפלל".

על פי ההלכה הפסוקה, ראיית תאונה בדרך לעבודה כ"תאונת עבודה", יש בה משום הרחבה של המונח "תאונת עבודה", ועל כן אין להרחיב את החזקה מעבר לתכליתה.

עם זאת, "המחוקק מצא לנכון לקבוע במפורש בחוק הביטוח הלאומי מקרים שלא ייחשבו כ"הפסקה" וכ"סטיה" חרף זאת שלא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו...אלה מנויים בסעיף קטן (ב) לסעיף 81 לחוק הביטוח הלאומי" , היינו, לווי ילד לגן ילדים או למעון, וקיום מצוות תפילת בוקר. בפרשת ארמי, היו העובדות דומות.

המדובר היה באחות שנסעה ביום התאונה באוטובוס בדרכה לעבודה. היא לא ירדה בתחנה בה היתה רגילה לרדת, אלא המשיכה בנסיעה למקום אחר, כדי ללוות את בתה, בת ה-14, לטיפול שיניים. היא לא חיכתה עם בתה לגמר הטיפול, ועלתה על קו אוטובוס אחר, למקום עבודתה. כאשר היתה על התוואי הרגיל – נפגעה. הסטיה מדרכה (שהיתה גם הפסקה), ארכה כ-45 דקות. בית הדין הארצי פסק כי המדובר בתאונת עבודה.

כב' השופטת ברק פסקה בעניין ארמי כי "התאונה אירעה לאחר הסטייה, בדרך אל העבודה, היינו, לאחר חזרת המשיבה לתוואי הרגיל, המקובל שלה לעבודה. בכך נרפאה הסטייה. הנה כי כן, חזרתה של המשיבה לדרכה לכיוון מקום העבודה הביא אותה בחזרה לדרכה המקובלת לעבודה".

לא היה חולק בעניין ארמי (כמו גם בענייננו), כי הארכת הדרך של גב' ארמי, לא בוצעה לצורך מטרה הכרוכה במילוי חובותיה של המבוטחת כלפי מעבידתה. היא האריכה את דרכה למטרותיה הפרטיות.

כב' השופטת ברק פסקה  כי מדובר בסטייה סבירה, כדי ללוות את בתה למרפאת השיניים, כשתכלית הנסיעה של ארמי היתה להגיע לעבודה.

אכן, במקרה זה, היתה הפסקה בדרכה של התובעת למקום עבודתה, כדי לבצע בדיקת דם לבתה התינוקת. ההפסקה התארכה מעט, משום שהיה תור בקופת החולים.  עם זאת, הבדיקות נעשות רק בשעות הבוקר, והתובעת קיבלה רשות לאחר באותו יום לעבודה, וממילא היתה אמורה להתחיל את עבודתה מאוחר יותר.

על פי האמור בסעיף 81 (ב)(1) הבאת התינוקת לפעוטון אינה נחשבת להפסקה או לסטיה מהדרך המקובלת.  טענת ב"כ הנתבע כי יש לאבחן ענייננו מעניין ארמי, מאחר ושם נקבע במפורש, שהמבוטחת לא המתינה עד לגמר טיפול השיניים של בתה – אינה מקובלת עלינו. ברי, שלא ניתן להשאיר תינוקת בת שנה ו-4 חודשים במרפאה ולהמשיך בדרך לעבודה!

ברור כי אילו היתה התובעת חוזרת מהמרפאה לביתה, ומשם מסיעה את בתה לפעוטון, היתה התאונה מוכרת כ"תאונת עבודה".

"יש לנהוג בפירוש חוק בדרך גמישה ופתוחה, הכל בהתאם לתכליתו ומסגרתו, ואין לדגול בקיבעון של "רשימות סגורות". דרך זו היא הדרך הנכונה בעיני" (מדברי השופט רבינוביץ, בעניין ארמי הנ"ל).

התובעת נפגעה בתאונת דרכים לאחר שהיתה בדרכה הרגילה מביתה לעבודה. גם בעת שהיתה בקופת החולים לצורך ביצוע בדיקת דם לתינוקת, היתה מטרתה העיקרית להגיע לעבודתה, לאחר שתביא את התינוקת לפעוטון.

ניתן לומר כי הביקור בקופת החולים היה טפל לתכלית העיקרית שהיתה להגיע למקום עבודתה. לטעמנו, בנסיבות מקרה זה, די בכך שהתאונה אירעה לאחר שהתובעת חזרה לדרך הרגילה, כדי שהמקרה יוכר כ"תאונת עבודה".

מה סמכותה של הועדה הרפואית?

מסמכותה של ועדה רפואית לקבוע אחוזי נכות בגין תאונה שהוכרה כ"תאונת עבודה". סמכות הועדה הינה לקבוע את שיעור הנכות הנובע מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה (סעיף 118(א)(1)). כמו כן מסמכותה של הועדה לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין גורם התאונה לבין הנכות.

לקבלת סיוע משפטי או מידע נוסף: יעוץ משפטי