תביעה עקב רשלנות עירייה - תאונות ברחוב, תאונות מדרכה, בור בכביש ועוד

כדי שתקום חבות בנזיקין על העירייה, יש להוכיח רשלנות עירייה. יש להוכיח שהעירייה ידעה על המכשול, או צריכה הייתה לדעת על קיומו. אם העירייה ידעה על קיומו של המכשול ולא עשתה להסרתו, הרי שהתרשלה, יתכן גם מצב שהעירייה לא ידעה, אך אי ידיעתה לא תפתור אותה מרשלנות, אלא אם כן תוכיח שמתקיימים אצלה נהלים המבטחים סיורים יזומים ופיקוח לבדיקת קיומם של מכשולים.

לקבלת סיוע משפטי או מידע נוסף: יעוץ משפטי

בשורה של פסקי דין שנפסקו פיצויים נאמר:

רחובות ומדרכות עיר אינם משטח סטרילי ואין להתייחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים בליטות וגלים של שיפועים כאלו ואחרים ג'ני נ' עירית רמת גן.

כבישים ודרכים אינם משטח סטרילי הם משמשים מעבר נוח יחסית להולכי רגל ואולם שקערוריות קטנטנות בליטות קטנות הנובעות מחפצים או ממבנה הכביש הם חלק אינטגראלי מהכביש בוסקילה נ' עיריית ירושלים.

מהם שיקולי בית המשפט במקרי תאונות ברחוב?

ולא למותר להזכיר את דברי כבוד הנשיא ברק בעניין וקנין: חיי היום יום מלאים סיכונים... מי שהולך בדרך או יורד במדרגות עשוי לעיתים למעוד ולהחליק, נפילה או התחלקות היא תופעה רגילה בחיים... בית המשפט מתחשב בצורך להבטיח חופש פעולה מזה ובצורך להגן על הרכוש והגוף מזה. הוא מתחשב בסוג הנזק ובדרכי התרחשותו... הוא שוקל את המעמסה הכספית אשר תוטל על סוג מסוים של מזיקים או ניזוקים בעקבות החלטתו.

שיקולים אלה ואחרים מתאזנים בכור הכרתו השיפוטית של בית המשפט, תוך שהוא שוקל במאזני הצדק, ועל פיהם הוא קובע את היקפה וגבולותיה של חובת הזהירות המושגית, אשר מהווה את השיקול במקבילית הכוחות" ע"א וקנין נ' המועצה המקומית בית שמש.

חובת העיריה לדאוג למניעת מכשולים:

מאידך, בשורה של פסקי דין בתי המשפט הדגישו את חובת העירייה לדאוג למניעת מכשולים כלשהם ופרשו את חובת העירייה לדאוג לתקינות המדרכות והכבישים באופן מרחיב הרבה יותר.

בפסק דין לוי שטרנברג נ' עיריית בני ברק, נדון מקרה בו דילג אברך על כביש שהיה מוצף מי ביוב, מעד ונפגע בברכו. ביהמ"ש קבע שם, כי אומנם: אין להסיק דבר קיומה של התרשלות מאירועו של כל נזק שנגרם לפלוני בעטיין של תקלות כאלה.

אולם, מחובתה של העירייה לדאוג, במסגרת הסביר, לתקינותה של מערכת הביוב אשר בתחום שיפוטה ואחריותה. מסגרת סבירה לעניין זה נמדדת, בין השאר, במבחנים של סוגי הנזקים הצפויים מאי-הסדרת התקלות, חומרתם והסתברות התרחשותם. משך הזמן בו לא תוקנו התקלות והפתרונות החלופיים להסרתם העומדים לרשות העירייה במסגרת אילוציה התקציביים. במקרה זה ביהמ"ש הטיל על התובע רשלנות תורמת של 50%.

בפסק דין עירית חדרה נ' אהרון זוהר ואח', נדון מקרה בו נפלה סככה על משתמש בשטח ציבורי, כב' השופט אור ציין כי:חובותיה של הרשות המקומית... ביחס לדרכים  שברשותה מטילות עליה חובות לדאוג שלא יהיו מכשולים.

פסק הדין מצטט את שנקבע בעירית תל אביב נ' ראש חודש מפי כב' השופט אגרנט, כי לאור סמכויות הפיקוח המוקנות לעירייה כאמור בפקודת העיריות: מחייב ההגיון לקבוע כי, מקום שקיימים שקע, בור או פגם אחר בכביש הציבורי שבתחומי העירייה, אשר מהווים סכנה למשתמשים בו, תהא העירייה חייבת כלפיהם לנקוט אמצעי זהירות סבירים.

בפואד נ' עירית נצרת,  נדון מקרה בו נפל ילד שרכב על אופניו במורד במהירות רבה בגלל אבנים שהיו פזורות על כביש שבוצעו בו עבודות וביהמ"ש אומר: מצב דברים זה מצדיק הטלת אחריות בנזיקין על הנתבעת, החייבת בתוקף סמכויותיה, לדאוג לתחזוקה נאותה של הכבישים בתחום שיפוטה, ולנקיטת אמצעי אזהרה, שילוט, גידור וכיוצא באלה, המיועדים להפחית את הסיכון הנובע מן העבודות האמורות למשתמשים בדרך.

ועוד נאמר: אין לצפות כי עוברי אורח בערים יהלכו כשראשיהם מושפלים ועיניהם בקרקע כדי להימנע ממהמורות ומכשולים ברחובה של העיר. אין זו דרכם של בני אדם, ואף הנתבעת אינה רשאית לצפות כי כך ינהגו תושביה.

על הנאמר לעיל נוסיף, שכדי שתקום חבות בנזיקין על העירייה, יש להוכיח שהעירייה ידעה על המכשול, או צריכה הייתה לדעת על קיומו. אם העירייה ידעה על קיומו של המכשול ולא עשתה להסרתו, הרי שהתרשלה, יתכן גם מצב שהעירייה לא ידעה, אך אי ידיעתה לא תפתור אותה מרשלנות, אלא אם כן תוכיח שמתקיימים אצלה נהלים המבטחים סיורים יזומים ופיקוח לבדיקת קיומם של מכשולים.

בפסק דין וקנין רחל נ' עירית נהריה אמר בית המשפט:

נכון הוא שרשות מקומית אחראית להחזקתו התקינה של הכביש, אינה ערבה לבטיחות הדרך ולתקינותה. אחריותה תלויה בקיומה של התרשלות מצידה או מצד עובדיה ועושי דבריה.

כמו כן נפסק בהמדינה נ. חואטי ואגד  כי רשלנות זו מתבטאת באי שימוש בזהירות סבירה בנסיבות המקרה בהחזקת הדרך ובתיקונה. אולם חוסר זהירות זה אינו מתבטא רק באי נקיטת אמצעים נאותים להרחקת סכנה ידועה או להזהיר מפניה. אלא עצם אי הידיעה על קיומה של סכנה בזמן ששקידה ראויה הייתה עשויה לגלותה, עלולה גם היא להוות רשלנות.

לסיכום,

לאור פסיקה לא אחידה זו, חשיבות רבה היא לבחון ספציפית נסיבות כל מיקרה ומיקרה ותוך פנייה למשרד עו"ד המתמצא בתחום.

ע"מ להוכיח המיפגע רצוי ואף חובה לצלם מקום האירוע מיד לאחר התרחשותו שאחרת עשויה העירייה לתקנו בינתיים ולא ישאר עוד תיעוד לקיומו.