תאונות דרכים- מינוי מומחה רפואי בתביעת פיצויים

מומחה רפואי -רופא מומחה לאחר תאונת דרכים

יש לזכור כי מינוי מומחה רפואי יחיד בתביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נעשה על פי מצוות המחוקק, כאמור בסעיף 6 א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן- "חוק הפלת"ד"), והתקנות המיוחדות המסדירות נושא זה, הלא הן תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986 (להלן - "תקנות המומחים").  

מומחה מטעם בית המשפט, חזקה עליו כי הוא נייטרלי ואינו נוטה לצד כלשהו, שהרי בית המשפט נזקק לעדותו היחידה לשם קביעת הנזק הרפואי. וכך נאמר ברע"א  "שלוח" חברה לבטוח בע"מ נ' ידידים, מפי השופט - כתוארו אז - ש' לוין:

העיקר הוא, שבגדר מטרתו החקיקתית של סעיף 6 א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, בא ההסדר הכלול בתקנות למנוע הגשת חוות דעת סותרות מטעם בעלי הדין וגיבוש חוות דעת מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט על יסוד נתונים אובייקטיביים וחומר רפואי שניתן לסמוך עליו ולא על יסוד חוות דעת העלולות להיות, מושפעות על ידי שיקולים שלא תמיד הם לעניין.

בפסק דין כלימי חווה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ כדלקמן:

אם כן, ההלכה אשר נקבעה בבית המשפט העליון היא כי מומחה אשר נתמנה על ידי בית המשפט הינו אובייקטיבי וחסר פניות.

מה תפקידו של מומחה רפואי?

כפי שצויין לעיל, חוק הפלת"ד ותקנות המומחים העניקו מעמד חשוב למומחה הרפואי שממונה מטעם בית המשפט, והוא היחיד אשר משמש כגורם מתווך בין עולם הרפואה לבין אולם בית המשפט, ומבחינה זו ניתן לאמר עליו, בלשון השאלה, כמובן, את הדברים שאמר משה רבנו ליתרו חותנו.

מומחה רפואי הממונה על פי חוק הפלת"ד ותקנות המומחים איננו עד מטעם אחד מן הצדדים, אלא הוא מומחה מטעם בית המשפט ויכול להיות בין השאר אורטופד, פסיכולוג, נוירולוג, כירורג וכו. משכך הדבר, חזקה על המומחה שיקבע את חוות דעתו על סמך נתונים אובייקטיבים ולא על פי שיקולים שלא מן העניין, וכי מערכת שיקוליו שקופה היא והוא ישמח לפרוס אותה בפני בית במשפט.

חקירת מומחה ע"י בעלי דין

חקירות של המומחה על ידי  עורך דין מטעם העל דין, איננו דבר הגורם לפגיעה בשיקול דעתו של המומחה. קיום החקירות הוא דבר נדרש, עקב היות המומחה עד מטעמו של בית המשפט ולא מטעמו של אחד הצדדים.

וכך אומר השופט אליעזר ריבלין בספרו הנ"ל, בעמ'  544: "כיוון שהמומחה אינו עד מטעם אחד מבעלי הדין, רשאים כל בעלי הדין לחקרו בחקירה נגדית. בעניין זה אין נפקות לשאלה מי מן הצדדים יזם את הזמנת המומחה לחקירה, או מי היה מעוניין בחקירתו בבית משפט. משהוזמן להעיד - רשאי כל צד לחקור אותו בחקירה שכנגד".

מאחר וחקירה נגדית של המומחה היא דבר סביר הנדרש, והינה חלק מזכויותיהם של בעלי הדין, אין בביצוע חקירות המומחה על ידי עורך דין גבעון, או עורך דין אחר, כל דבר חריג, היכול לגרום לפגיעה במומחה ולבטח לא תגרום החקירה למשוא פנים מצידו של המומחה כלפי אחד מן הצדדים.

פסילת מומחה

מקרה נוסף שבו הורה בית משפט על ביטול מינוי המומחה לאחרת תאונת דרכים היה כאשר הוברר שאותו מומחה נזקק, במסגרת עיון בחומר הרפואי, למסמכים רפואיים, ובהם חוות דעת של אחיו של המומחה, רופא אף הוא. בית המשפט העליון סבר כי במקרה זה טוהר ההליכים השיפוטיים מחייב מינוי מומחה אחר, בית המשפט העליון (כב' השופט י' טירקל) מציין כי "על אחת כמה וכמה גדול החשש לפגיעה בנייטרליות של המומחה וכן ללזות שפתיים במקרה הנדון שבו הדברים אמורים במומחיות בתחום הפסיכיאטרייה ולא בהיכרות מקצועית גרידא אלא בקרבת משפחה ממש בין המומחים".          

בתביעת פיצויים אחרת, הוברר כי המומחה מטעם בית המשפט והמומחה מטעם אחד הצדדים מנהלים יחד קליניקה פרטית בשותפות וכן מנהלים הם במשותף מחלקה בבית חולים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' הנדל) ראה בכך פגיעה בטוהר ההליכים ופגיעה בכלל של מראית פני הצדק, ובשל כך השאיר על כנה החלטת בית משפט שלום לפסול את חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט.

בפסק דינו של השופט אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון, באותה פרשה, לאחר התלבטות, ביטל בית משפט מחוזי מינוי של מומחה שמונה על ידי בית משפט השלום וזאת מאחר ואותו מומחה  שלח מכתב למשרדו של ב"כ התובע דשם ובו קבל על אי תשלום בעבור חוות דעת שהכין בתיק אחר, וביקש באותו מכתב שלא למנותו כמומחה בתיקים שבטיפול אותו משרד עו"ד. 

לקבלת סיוע או מידע נוסף ללא התחייבות ליחצו : יעוץ משפטי