פשיטת רגל

מהי תרופתם של העובדים?

המחוקק סיפק פיתרון חלקי לכל אותם מקרים בהם החברה המעסיקה נכנסה להליכי פירוק. בחוק הביטוח הלאומי  בפרק ח' הקרוי "ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד", נקבע בסעיף 182 כי:

הזכות לגמלה

מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:

א. צו הכרזה כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, ואם נפטר המעביד, צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי הפקודה האמורה.

ב. צו שניתן לפי פקודת החברות לפירוק חברה, שותפות או אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו.

ג. צו לפירוק שותפות לפי פקודת השותפויות; נתפרקה שותפות בלא שנתמנה כונס נכסים או מנהל עסקים, רואים לענין פסקה (א) כל שותף כמעבידו של עובד שהשותפות העסיקה.

ד. צו לפירוק אגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות.

ה. צו לפירוק עמותה שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות.

ברם רבים המקרים בם אישיות משפטית מפסיקה את פעילותה מסיבות כלכליות, מפטרת את העובדים כולם אך לא גורמת לפירוקה הרשמי של החברה. הדבר קורה בעיקר בתקופות של מיתון כלכלי. עתים תאגיד אינו מעוניין לגרום לפירוק בגלל מצבו הכספי הקשה. עתים תאגיד מעוניין להישאר רשום אצל רשם החברות בתקווה שהוא יוכל להחזיר ביום מן הימים עטרה ליושנה.

לקבלת סיוע משפטי או מידע נוסף: יעוץ משפטי

האם ניתן לחייב את בעלי המניות אישית?

בית דין ביקש להתאים את המשפט למציאות החיים, אותה מציאות המביאה לכך שתאגידים רבים נותרים חסרי יכולת ועובדים רבים נותרים כשעבודתם נקטעת. על כן נראה לבית הדין כי יש להגמיש את האפשרויות של הרמת מסך. כך ציין השופט שמואל צור כי במקרים כגון דא יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את בעלי המניות אישית.

הרקע לפסק הדין בע"ע מרים פרידמן - יוניוב ירחמיאל ובניו חברה קבלנית לבנין בע"מ ואחרים היה שהחברה המעסיקה חדלה מלפעול. החברה נמחקה מרישומי רשם החברות בשל אי תשלום אגרות. בשל כך נמנע מן העובדת המפוטרת לממש את הזכויות הכספיות המגיעות לה. השופט שמואל צור ציין אמנם שהרמת מסך ההתאגדות הוא חריג. הוא חל במקרים קיצוניים של תרמית והונאה. עם זאת ציין השופט צור כי

בצד הגישה המקובלת הרואה בהרמת מסך ההתאגדות מהלך יוצא דופן וחריג, התפתחו בשנים האחרונות דוקטרינות משפטיות, המרחיבות את מעגל המקרים והעילות להרמת המסך. אשר לזכויות העובדים לשעבר של תאגידים חסרי יכולת מציין השופט צור:

מבין מיגוון המתקשרים עם החברה, יש לעובדים בה מעמד מיוחד. העובדים אינם מתקשרים רגילים. הם אינם פועלים כגורמים עסקיים. נהפוך הוא:

העובדים מתייחסים אל החברה כמעסיק. הם רואים אותה כמשענת בטוחה ויציבה לאורך זמן. מעמדו המיוחד של העובד כמתקשר עם החברה יוצר רמת אחריות מיוחדת ומוגברת של החברה כלפיו שמקורה בחובת תום הלב המוטלת על החברה במסגרת היחסים החוזיים עם העובד. העובד אינו עוד נושה "וולונטארי".

העובד הוא מתקשר מיוחד אשר כלפיו קיימת אחריות מוגברת מצד החברה ובעלי השליטה בה. אמת, העובדים הם נושים הנפגעים באמצעי מחייתם הבסיסיים מכך שהתאגיד מפסיק לפעול. נקודת המוצא יפה היא. היא מנסה למצוא פיתרון לעובדים שלהם אינטרס הסתמכות על קיומו של התאגיד כאישיות משפטית קיימת ועל כך שהמעסיק חי וקיים.

המחשבה לפיה יש לנסות לפתור את בעייתם של העובדים בתאגיד חסר יכולת חשובה. עם זאת הרמת מסך הוא דרך בעייתי מהבחינה המשפטית ומהבחינה המעשית. משפטית התגמשה הגישה להרמת מסך בחוק החברות החדש. הכנסת סברה שלא היה מקום להגמשה ותקנה את הסעיף באופן שהוחמרו הקריטריונים להרמת מסך.

ספק אם ניתן להרים את המסך בכל פעם שחברה היא חדלת פירעון. הדבר פוגע בהסתמכות של נושים אחרים, בהסתמכות של בעל המניות שחבותו האישית לא תבוא תחת חבותה של החברה. הנימוק להקמת החברה היתה ציפיתו שהוא לא יחוייב אישית אם לא תמצא במעשיו הונאה או תרמית. מהבחינה המעשית לרוב העובד הפונה לבית הדין אינו העובד היחיד. בעל המניות היחיד לרוב לא יוכל לעמוד בתשלום אישי לכל העובדים.

אין לפסול אם כן את הגישה של הרמת מסך למרות שיש להשתמש בה בזהירות רבה, תוך לקיחה בחשבון את אלמנט ההסתמכות של בעל המניות ושל הנושים האחרים, כאשר לא מתקיימים התנאים בחוק להרמת מסך.

לסיכום,

חוק הביטוח הלאומי ביקש להגן על העובדים הנקלעים למצב בו החברה מעסיקתם היא חדלת פרעון. על כן קבע המחוקק בסעיף 182 כי עובד הנקלע למצב בו הוא מפוטר בגלל פירוק החברה המעסיקה או פשיטת רגל של מעבידו, יקבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי. בכך כיוון המחוקק לרצון להגן על עובדים במצב האמור. תכלית החוק היא להגן על העובדים הנקלעים למצב של מעסיק חסר פרעון.

מנוסחו של סעיף 182 עולה בברור כי תכליתו היא לשלם חלק משכר העבודה ופיצויי הפיטורין לעובדים שמעבידיהם שינו את אישיותם המשפטית ואינם מסוגלים לעמוד בחובותיהם לעובדים. לא בכל מקרה המוזכר בסעיף זה משנה או מאבד המעביד את אישיותו המשפטית. כשמדובר בפושט רגל האישיות עצמה אינה מתחסלת, אלא שהיא אינה מסוגלת לעמוד בחובותיה לעובדים. בפני עובדים של מעבידים חדלי פירעון, שהחברה עצמה אינה גורמת לפירוקה, עומדת האופציה לגרום לפירוק החברה. אך הדבר יקר. כשם שבעליה של החברה אינם ממהרים לפרקה בדרך כלל בגלל העלות, כך גם העובדים, בעיקר אם מדובר בעובדים בודדים, אינם עומדים בעלות הפירוק של החברה המעבידה. מעבר לכך יתכן שהחברה נמצאת בכינוס נכסים ומבקשת לנסות ולהתאושש. היא אינה ממהרת להתפרק אך אינה מסוגלת להעסיק את העובד. יוצא שרוב העובדים עומדים בפני שוקת שבורה.

חשוב לציין כי מומלץ לפנות אל עורכי דין העוסקים בתחום המשפט בעבודה, פשיטת רגל וזכויות.

לקבלת סיוע משפטי או מידע נוסף: יעוץ משפטי

חיפשת עורך דין לפשיטת רגל? לחץ/י: עורכי דין פשיטת רגל