האם התקיימו יחסי עובד מעביד? מבחנים מהפסיקה

כאשר מדובר בעבודה יש לבחון מונח זה כמשמעותו במשפט העבודה היינו פעולה פיזית או רוחנית הבאה לספק צרכים או משאלות של הזולת ורק עשייה, שהיא בבחינת פעילות כלכלית או המיועדת לסיפוקים צרכים של הזולת היא "עבודה" שבהתקיים תנאים מסויימים תעמיד את העושה בה במעמד של "עובד". כן יצויין, כי בכל פעולה שכזו יש להוכיח, כי מטרת הקשר בין הצדדים היתה להיות לצורך ביצוע עבודה.

לקבלת סיוע או מידע נוסף ללא התחייבות ליחצו : יעוץ משפטי

אין לתת למושג עובד אותה משמעות בכל שטחי המשפט כולם. את השאלה אם התקיימו יחסי עובד-מעביד יש לבחון לפי תכליתו של החוק הרלוונטי. הדברים אמורים אף לענפים שונים של דיני עבודה והביטוח הלאומי. בכל מקרה יש לבחון את התכלית של החוק שבו מדובר וכך גם לגבי כל ענף מענפי הביטוח הלאומי שהרי אין הם עשויים מקשה אחת.

כיצד תוכרע שאלה בתחום יחסי עובד מעביד?

כדי להכריע בשאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד נקבעו בפסיקה מבחנים שונים כאשר המבחן העיקרי הוא מבחן ההשתלבות. למבחן זה נוספו מבחני עזר שכוללים את מבחן המרות והפיקוח, מבחן הקשר האישי, צורת תשלום השכר והתנאים הסוציאליים.

בבג"צ  מור נ' בית הדין הארצי:

התאמתם של דיני העבודה לזמנים המשתנים הביאה לפיתוח מבחן מעוכב לקביעת קיומם של יחסי עובד מעביד. במרכזו של המבחן המעורב עומד מבחן ההשתלבות, ובצדו סממנים אחרים המעידים על יחסי עבודה, כגון: חובת הביצוע האישי, בלעדיות העבודה, כוונת הצדדים והתיאור החוזי..... המצג כלפי רשויות המס והביטוח הלאומי, צורת תשלום השכר...

ההלכה היא, כי המבחן העיקרי לקיום יחסי עובד מעביד הוא המבחן המעורב, שבמרכזו עומד מבחן ההשתלבות. ההשתלבות ב"מפעל" נעשית באמצעות קשר חוזי. פרופ' רות בן ישראל במאמרה – "הנבחר הוא בעל התפקיד עפ"י דין – האומנם עובדים הם?", שנתון העבודה 2, כותבת כי הפן החוזי במבחן ההשתלבות מתקיים במקרה של נבחר ציבור או בעל תפקיד עפ"י דין, וכך גם יתר המרכיבים של מבחן ההשתלבות, שכן בשני המקרים, אין בעל התפקיד עפ"י דין או המזכיר הנבחר מתכוונים לעבוד ללא תמורה כספית. על כן, מסקנתה של פרופ' בן ישראל היא כי החוזה שנקשר בין הצדדים הוא חוזה עבודה.

מבחנים נוספים לקביעת קיומם של יחסי עובד ומעביד הינם מבחן המרות והפיקוח, מבחן הקשר האישי, ומבחני עזר נוספים לרבות המבחן המעורב. אין הגדרה ואין מבחן אחד ויחיד היכול לשמש אמת מידה לקביעת יחסי עובד ומעביד.

השופט ברק בדנג"צ סרוסי קבע לעניין הדרישה של קשר חוזי כי:

איני משוכנע כלל ועיקר כי יש להעמיד את קיומו של קשר זה כתנאי חיוני בלעדיו אין, לקיומם של יחסים אלה... יחסי עבודה חדשים יוצרים צורות עבודה משתנות, יחסי עבודה משתנים...כל אלה מחייבים גמישות בהגדרת המושגים עובד ומעביד. 

גמישות כזו אינה מתיישבת עם קביעת הצורך בקשר חוזי כתנאי חיוני..".

בנוסף למבחנים שפורטו לעיל יש ליתן הדעת למבחני העזר היינו צורת תשלום השכר, תשלום מיסי החובה לרבות תנאים סוציאליים. צורת תשלום השכר, היינו, הבסיס לחשוב השכר, לא ישמש מבחן אם אדם הינו "עובד אם לאו. במקרה הנדון קבלה התובעת תשלום שכר חודשי קבוע.

מבין הסממנים והעובדות הנוספים אשר יש לבחון נקבע, כי:

אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות, הכוח לשכור עובד, וחשוב מזה – פיטורין, מי הוא המספק את כלי העבודה, צורת ניכוי מס ההכנסה והתשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף ובאותם מקרים שבהם אין כפות המאזניים נוטות לכיוון זה או אחר – כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם. 

לקבלת סיוע או מידע נוסף ללא התחייבות ליחצו : יעוץ משפטי