חישוב פיצויים - הפסדי תלויים

הפסדי התלויים

העיקרון המונח בבסיס חישוב הפיצויים לתלויים הוא, מתן פיצוי בשל אובדן אותה תמיכה לה היו זוכים התלויים, אלמלא נפגע המנוח בתאונה.

על פי ההלכה הפסוקה, חישוב הפסדי תלויים יעשה, ככלל, על פי שיטת הידות. שיטה זו קובעת, כמבואר בפסק הדין בע"א פלקסברג נ' המנהל הכללי של רכבת ישראל:

"הדרך המתאימה ביותר ... היא להקציב יד אחת מן העזבון כהוצאות קבע כלליות של המשפחה, שאינה משתנה או משתנה אך במעט עם שינוי מספר הנפשות התלויים במשפחה, ולצרף יד זו לחלקה של האשה (האלמנה - ת"א) ואת היתרה לחלק שווה בשווה בין בני המשפחה, כלומר להקציב לכל אחד מהם (והמנוח בתוכם) יד אחת. באופן כזה יהיה חלקם של בני המשפחה התלויים בהכנסת המנוח במשך כל הזמן ביחס של 1 (המנוח) 2 (האשה) 1 (כל ילד)".

ולגבי שיעורה של התמיכה בילד בתקופת שירותו בצבא, ובאיזו מידה היא נופלת מידה אחת במסגרת קביעת הידות לתלויים, נקבע בפסק דין יחזקאל ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, וערעור נגדי (להלן: "הלכת יחזקאל"):

נראה לי, כי הנחה עובדתית ראויה היא, כי התמיכה של ההורים בילדיהם החיילים פוחתת כדי שני שלישים בעת שירותם הצבאי לעומת התמיכה ערב גיוסם. בכך בא לידי ביטוי, מחד גיסא, המשך התמיכה בדיור, בביגוד, בדמי כיס ובפריטים אחרים, ומאידך גיסא הקטנת התמיכה במזון ובפריטים אחרים.

הפרשנות הנכונה של הלכת יחזקאל היא כי שיעור התמיכה יהא בהפחתה של שני שליש, כך שהתמיכה בפועל קטנה לשליש (ראה קציר, פיצויים בשל נזקי גוף, מהדורה רביעית, בעמוד 856 ובהערת שוליים 67 שם).

לקבלת סיוע או מידע נוסף ללא התחייבות ליחצו : יעוץ משפטי