הכרה במחלה נפשית כתוצאה מריתוקים חוזרים ונשנים

הכרה במחלה נפשית כתוצאה מריתוקים חוזרים ונשנים

ועדה רפואית במשרד הביטחון הכירה בנכותו הנפשית החמורה של חייל משוחרר בתור נכות אשר קשורה לנסיבות שירותו הצבאי של האחרון כמאבטח מתקנים.

החייל יוצג על ידי עורך הדין אלי סבן, בעל משרד עורכי דין המתמחה בייצוג נכי צה"ל מול משרד הביטחון, עו"ד סבן והתובע טענו כי שירותו הצבאי של האחרון, אשר נמשך עשרה חודשים בלבד, גרם לחייל נזקים נפשיים קשים במיוחד. נזקים אלו הגיעו לשיאם באשפוזו של החייל במשך שישה שבועות בבית חולים פסיכיאטרי.  

החייל התגייס לצה"ל והוצב בתור מאבטח מתקנים בניגוד לרצונו. חרף בקשותיו הרבות של החייל לראות את קצין בריאות הנפש, מפקדיו מנעו ממנו זכות הזו. יתרה מכך, במקום להתייחס למצוקותיו הרבות של החייל במהלך שירותו ברצינות הדרושה, פירשו המפקדים את ההתנהגות כהפרת משמעת והחייל סבל מריתוקים רבים בשירותו הקצר.

למעשה, שלושה חודשים מתוך עשרת החודשים אשר שירת התובע בצה"ל הוא בילה כאשר הוא מרותק לבסיסו. התובע הוסיף כי הוא סבל במהלך השירות מהתנכלויות מצד החיילים והמפקדים בבסיס, וכל זעקותיו נפלו על אוזניים ערלות.

עו"ד סבן והחייל הציגו בפני משרד הביטחון תמליל שיחה אשר נעשה לחייל עם קצין בדרגת סגן אלוף. על פי ראיון זה, הקצין קבע כי למרות שהחייל מראה מצוקה נקודתית בכל פעם שתלונות כלפי התנהלותו מגיעות מצד הקצין התורן, לאחר המצוקה הנקודתית הוא חוזר לתחום השיפוט הסביר.

מצבו הנפשי של החייל המשיך להתדרדר ועשרה חודשים לאחר גיוסו נאלצה אימו לפנותו מהבסיס ולהבהילו לבית חולים לבריאות הנפש. אי לכך, החייל ואימו פנו לעו"ד סבן בכדי שייסע להם להשיג את ההכרה הדרושה ממשרד הביטחון.

יש לציין כי הכרה במצב נפשי לאחר שירות כה קצר איננה משימה פשוטה כלל וכלל. פעמים רבות, משרד הביטחון טוען כי התקופה הקצרה של השירות איננה מאפשרת את יצירת הקשר הסיבתי בין הנזק הנפשי לתנאי השירות. כמו כן, קצין התגמולים יכול לטעון כי החייל סבל מבעיות נפשיות עוד בטרם הצטרף לשירות, ואי לכך הקשר הסיבתי בין מחלת הנפש לשירות הינו חלש.

עו"ד אלי סבן הצליח במקרה זה להתגבר על המכשולים אשר עמדו בפניו ובפני מרשו. בסופו של היום, משרד הביטחון הכיר בצעיר כנכה צה"ל, וזאת לאחר שהוצגה בפניו חוות דעת רפואית מטעם פסיכיאטרית אליה נשלח התובע.